צילום פורטרט - באילו עדשות כדאי לכם לצלם
צילום פורטרט הוא אולי הדבר שרובנו עושים רוב הזמן. כל מי שאוהב לצלם פורטרטים שואף לצלם באיכות הגבוהה ביותר האפשרית. יש הרבה תנאים שמשפיעים על איכות התמונה הכוללת אך העדשה היא אחד החשובים שבהם. כמו בכל דבר בצילום, גם צילום פורטרט היא נישה. מצד אחד, לכל נישה יש את הציוד המתאים יותר עבורה. מצד שני, אפשר להוציא תמונות נהדרות גם עם ציוד שלאו דווקא יועד במקור לנישה מסוימת.
כך גם בבחירת העדשה המתאימה עבור צילומי הפורטרט. עולם העדשות נחלק לכאלה עם זום (יכולת לשנות את זויות ראייה) וכאלה בעלות זוית ראייה אחת - פריים.
הרבה צלמים בתחילת דרכם משווים את עדשת הזום הזולה שאיתה התחילו לעדשת פריים יותר מקצועית וממוקדת, אבל השאלה היא מה קורה שמשווים עדשת פריים איכותית לעדשת זום איכותית. האם הפערים באמת כאלה גדולים ומה בכל זאת היתרונות שבלצלם עם עדשת זום.
במבט ראשון, אין מה להשוות...
כשבאים להשוות בין עדשות זום לבין עדשות פריים זה לא בדיוק להשוות תפוחים לתפוחים. בגדול מדובר על שני מוצרים שונים בתכונותיהם ובייעודם המקורי. זה קצת כמו להשוות אופני כביש לאופני הרים. שניהם יכולים להביא אותנו ממקום למקום אבל בצורה שונה. האחד מיועד לרכיבה מהירה על משטחים סלולים והשני מיועד להתמודד עם האתגרים של השטח הפתוח על כל מכשוליו. ובכל זאת, לרוב האנשים אין 2 זוגות אופניים. במגבלות התקציב והשלב בו רוכב מתחיל נמצא הוא לרוב יצטרך לקבל את ההחלטה על זוג אחד היותר מועדף עליו.
באופן טיפה שונה ההבדל בין עדשות זום לפריים הוא דומה מאד. לרובנו אין את התקציב להשקיע במערכת כפולה של עדשות זום ופריים ולכן רובנו גם ייאלץ לבחור באיזו עדשה יותר כדאי לו להשקיע. עדשות פריים הן עדשות קבועות ללא יכולת שינוי זוית הראייה שלהן כמו עדשות זום. זאת אולי המגבלה שלהן אבל יש להן שני יתרונות מובהקים שבולטים כבר על הנייר:
מפתח צמצם גדול יותר. כלומר אפשר לצלם בערכי f פתוחים יותר (מספרים קטנים יותר) ובכך להשיג טשטוש משמעותי ברקע.
גודל פיזי קומפקטי יותר. עדשות פריים כמעט תמיד קטנות וקלות יותר כך שקל ונעים יותר לצלם איתן.
אלה הם שני היתרונות הברורים כבר מההתחלה. בעוד לעדשות זום איכותיות יש אפשרות למתפח צמצם מקסימלי של f/2.8, לעדשות פריים טובות יש אפשרות למפתח צמצם של f/1.4 ויש כאלה גם עם מפתח של f/1.2. מפתח צמצם גדול שווה רקע מטושטש מאד וניתוק של הדמות מהרקע - דבר שהוא אחד מהמאפיינים הבולטים של צילום פורטרט (לפחות בצילומי שטח). הגודל הפיזי הקומפקטי מאשפר לנו להחזיק את המצלמה לאורך זמן רב בלי להתעייף ובנוסף מקל בתנאים בהם אנו מצלמים במהירויות סגר נמוכות וצריכים להשאר יציבים.
עדשות פריים קלאסיות לצילום פורטרט:
50 מ״מ f/1.2
85 מ״מ f/1.2 או f/1.4 ואפילו f/1.8
100 מ״מ מאקרו
135 מ״מ f/2.0
עדשות זום קלאסיות לצילום פורטרט:
24-70 מ״מ f/2.8
24-105 מ״מ f/4.0
24-120 מ״מ f/4.0
28-70 מ״מ f/2.0
70-200 מ״מ f/2.8
לצורך ההשוואה, בפוסט הזה השתמשנו ב- 2 עדשות זום :
24-70 mm f/2.8
100-400 mm f/4.5-5.6
ו- 2 עדשות פריים:
85 mm f/1/.4
100 mm macro f/2.8
במבחן המציאות
כדי לבדוק את ההבדל הגדול בין שימוש בעדשות פריים לעדשות זום צריך לצאת מהמעבדה ולהכנס לסטודיו או לצאת לשטח.
נתחיל בסגנון הצילום המועדף עלינו. יש כאלו שיעדיפו במבחן השימושיות של החיים האמיתיים, הרבה פעמים נגלה שסגנון הצילום הוא זה שמכתיב את השימוש בעדשות.
מי שמעדיף להסחב עם מעט מאד ציוד, יותר ספונטני מבחינת בחירת הפריים ובונה יותר על התקשורת עם המצולם - יעדיף הרבה יותר עדשה גמישה כגון עדשת זום.
מצד שני, מי שמאד חשובה לו האיכות וגם התכנון המוקדם של הפריים, צילום בעדשת פריים יכול מאד להתאים.
יתרונות וחסרונות
חדות:
מעבר ליתרונות שעל הנייר, עדשות פריים איכותיות וחדות יותר. אם נבדוק בתקריב בתוך Lightroom, נוכל לראות בקלות את החדות הבלתי מתפשרת של עדשות פריים איכותיות.
עדשות זום טובות אכן חדות. אך לא באותה רמה. מבחינתנו כצלמי פורטרט, החדות היא חשובה, אך לאו דווקא מה שיעשה את ההבדל ויגרום לנו להעדיף את עדשות פריים. צריך לזכור שיש לנו גם את העיבוד שאחרי שיכול להוסיף עוד קצת חדות ולתקן את מה שצריך תיקון.
טשטוש הרקע:
הרבה דעות ודיונים נסובים סביב היופי שבטשטוש הרקע כשמצלמים פורטרט בצמצמים פתוחים. בנושא הזה אין ספק שעדשות הפריים מנצחות פה כמעט בנוק-אאוט. עדשות פריים בנויות לצילום בצמצמים פתוחים והאיכות הטכנית שלהן ללא ספק ברמה גבוהה יותר.
גם עדשות זום טובות כגון 24-70 או 24-105, 24-120 עם צמצם פתוחים כגון 2.8 או אפילו 2.0 וגם 4.0 יודעות להוציא תוצאות טובות. אבל זה לא באמת באותה רמה.
אם צילום בטשטוש גבוה ו״מחיקת״ הרקע הוא מה שחשוב לנו, אז אין פה הרבה התלבטות.
צבעונית:
תרגום הצבע או באנגלית: Color Rendering מהווה פרמטר נוסף לבחינת איכות העדשה. לרוב, הצבעוניות שעדשות פריים מייצרות נעימה יותר לעין מאשר עדשות זום. אבל כאן, זה מאד תלוי דגם של עדשה. עדשות של חברת ניקון למשל, הן עדשות מצוינות גם בגרסאות הזום שלהן וההבדלים בינם לבין עדשות הפריים זניחים. בגדול, הדיוק של הצבע בעדשות פריים טוב יותר ואפשר לראות את זה בדוגמאות.
גמישות בהפעלה:
אם בשלושת הסעיפים הקודמים הנטייה לעדשות פריים, די ברורה. פה לעומת זאת, עדשת זום מככבת. לפעמים אנו רוצים במהירות לעבור מעדשה נורמל (50 מ״מ) לעדשה קצת רחבה כדי להכניס יותר מהרקע או אפילו קצת יותר מהמודל. היתרון שבמהירות הוא זה שלא צריך עכשיו לעצור הכל, להחליף עדשה, להכנס לפוזיציה מחדש. הקאט הזה שאנו צריכים לעשות כדי להחליף עדשה, הורס הרבה פעמים את הרגע המיוחד הזה שהגענו אליו. עם כל הכבוד לאיכות העדשה, לתפוס את הרגע המיוחד הזה בזוית הנכונה שווה הרבה יותר. בסיבוב קל של הזום בעדשה, נוכל לעבור בקלות מזוית ראייה אחת לשניה מבלי לאבד את הרגע הזה.
כדי להגיע לזה בעדשת פריים, צריך תכנון מקדים והבנה טובה יותר של מה שנרצה להשיג. כך נוכל לעמוד במקום הנכון ולכוון את המודל בהתאם. אפשרי, אך יותר מורכב.
בשורה התחתונה...
אחרי שנים של נסיון בצילום מודל ופורטרטים, אפשר לומר שאין תשובה אחת שטובה לכולם.
צילום בעדשת זום (zoom) מאפשרת גמישות ובעיקר זריזות. היכולת לשנות את זוית הראייה וליצור תמונה חדשה (פריים חדש) היא לפעמים פרייסלס, כי כמו שאנחנו יודעים - יש רגעים שאי אפשר לשחזר. הבעת פנים או תנוחה מסוימת שיוצרת קסם בתמונה צריך להנציח. זה לא כל כך משנה באותו רגע, האם העדשה שלנו חדה כמו עדשות אחרות או הבוקה (Bokeh) שהיא מייצרת - טשטוש של הרקע הוא יפה כמו עדשות אחרות. מעניין אותנו לתפוס את הרגע. את התוצאה הסופית (שמוטב שתצולם ב- RAW) ניקח לתוכנות שמעבדות כגון: Lightroom או Camera Raw. שם נטפל בחדות, צבעוניות וכל היתר.
עדשת זום איכותית, כזו שמדורגת ע״י היצרן כמקצועית, הינה עדשה באיכות מעולה ומתאימה לכל הרמות. בטח לחובבים. לכן, אפשר לסמוך עליה שתעשה את העבודה.
עדשות פריים (prime) לעומת זאת הן השיא של האיכות, של תרגום הצבע למשהו יפה, של טשטוש חלומי של הרקע, של חדות בלתי מתפשרת, של התגברות על בעיות טכניות כמו הפרדת צבע, חדות בקצוות האובייקטים המצולמים, טיפול באור אחורי ניגודי שיוצר בעיות ועוד...
צילום פורטרט הוא כאילו המטרה שלשמן הן נוצרו וככאלה הן נותנות עבודה ומייצרות את התמונות המעולות שאנחנו רואים באתרים וברשתות החברתיות. צילום איתן דורש נסיון והבנה של המיקום שלנו הצלמים ביחס למודל. שינוי במסגרת התמונה (פריים) דורש מאיתנו לזוז אחורה וקדימה וזה משהו שלוקח לעיתים זמן ומוציא אותנו מאזור הנוחות והריכוז. צלמים עם נסיון יודעים ומכירים את העדשות שברשותם ומה ייכנס למסגרת ממרחק מסוים ומה לא. זה מאד עוזר לצמצם את רגעי החיפוש של הפריים המושלם.
לסיכום, זה תלוי איזו צלמ.ת אתם...
עדשות זום מתאימות למי שצריך את הגמישות, רוצה לסחוב פחות ובונה על לתפוס את הרגע המיוחד והחמקמק הזה.
עדשות פריים מתאימות למי שמחפש את השלמות הטכנית, את הצבעים היפים יותר, מי שמראש מתכנן ויודע לדמיין איך הפריים שלו אמור להיראות. עם קצת הכנה מראש, עדשת פריים תיתן תוצאה טובה הרבה יותר מעדשת זום.
עם זאת, בסוף כל התמונות נכנסות למחשב ועוברות תיקון כזה או אחר. אז בואו נהיה סלחניים עם הציוד שלנו כי אפשר עוד לשפר את התמונה משמעותית גם אחרי שצולמה :)
